|
יש ופתאום הימים כבדים לי
וזכרון טעם שפתיך מקל בם
יש ובאות דמעות עייפות
ואז קולך ממתיקן
ועיתים סוגר עורי עליי
וליטוף הרפאים שלך
מוציאו לחופשי
זמן שהתארך בין גוונים של אפור
מבהיק עכשיו בסומק ההמתנה
ואני רוצה לצבור איתך
עוד זכרונות.. |
|
|
"ואז הוא תקע
אותו בגבו של
המוכר, סובב
אותו והוציא
בחוזקה. המוכר
נפל שדוד, ומת.
מי היה מאמין
שאפשר לעשות
כאלה דברים עם
מלפפון."
מתוך הספר
"המוכר
והמלפפון",
לקרוא בשביל
להאמין.
משמש ממליץ.
רוצו לחנויות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.