אני פשוט אגיד לא אוהבת כי אני שונאת לשנוא, אז:
אני לא אוהבת שאנשים חושבים שאני מטומטת בגלל שאני צוחקת כל
הזמן משטויות. כי זה כיף לצחוק...ואני עושה שטויות כדי לצחוק.
תנסו פעם אחת לצחוק בלי סיבה, בלי לדעת למה או מדוע, תנסו...
זה הדבר הכי כיף שיש! ככה סתם...לצחוק...
אני לא אוהבת שאנשים מזלזלים בי אפילו כשהם לא יודעים מי אני
או מה אני. כשהם לא מבינים עד כמה נאי לא כמו שאני נראית מבחוץ
כי הבפנים שונה לגמרי... והם לא יודעים או מבינים זאת.
אני לא אוהבת את המפגרים האלו שאומרים על יצירת אמנות, שהשקיעו
בה שעות, שגם הם יכולים לצייר את זה - כי הם לא! הם לא יודעים
כמה מחשבה עומדת מאחורי זה.
אני לא אוהבת את המחרשות הישנות האלו ששמים ליופי בגינה או
שתולים על הקיר, כי יעודה של המחרשה הוא לחרוש ולא להיות תלויה
בבית של מישהו.
ואיך אני לא אוהבת את הקטעים המוזרים בשירים שלי שנמצאים ממש
בכל שיר וגורמים לשיר להראות מטומטם לגמרי כמו הקטע הזה על
המחרשות...
אני לא אוהבת שהבנאדם היחיד שמעריך אותי ואת מה שאני עושה זו
אני...
ואני לא אוהבת שאני לא מצליחה כלום למרות שבמוחי הצלחתי כבר
הכל...
ואני לא אוהבת את הילדים האלו שהכל צריך להיות אצלם באופנה
וכולם כבר נראים ולבושים אותו הדבר - שפוטים של האופנה!
אני לא אוהבת קניונים מגעילים, שאם תשימו לב הם הפכו להיות
המקדשים שלכם!
ואני לא אוהבת ילדים שאומרים להם ביי או היי אז הם לא
מתייחסים...
אני לא אוהבת את השירים האלו ברדיו שמדברים על שינוי ומלחמות
ושלום...למרות שהם יפים ונכונים, ובכלל אין לי בזה ספק, אבל
במקום לשיר אולי תתחילו לעשות!
ואיך אני לא אוהבת שלא מפרגנים כי זה הכי מגעיל בעולם. תשמחו
בשמחתי, לא יזיק לכם לשמוח קצת לא משנה על מה...
ואני לא אוהבת שאנשים, בחוסר אכפתיות גמור, מלכלכים לי את
העולם כשאני מנסה לשמור אותו נקי.
אני לא אוהבת כשאני חושבת לעצמי כל מיני מחשבות טיפשיות כאלו
ועושה לעצמי כל מיני חישובים בראש שאין להם בכלל טעם והם רק
מתסכלים ומבלבלים אותי כי בעצם זה רק זייוני מוח...
ואיך אני לא אוהבת שבסופו של דבר אני יכולה לסמוך רק על עצמי
ולא על אחרים...
אני לא אוהבת את הרשעות שיש באנדים שעושים ואומרים מה שהם
רוצים מבלי לחשוב פעמיים...
ולפעמים נאי לא אוהבת את הפילוסופיות שלי שבאמת לפעמים כבר
יותר מידי מתפלספות להן...
אני לא אוהבת שכל דבר בעולם הזה שווה רק לכסף ולא לערכים או
רגשות...
ואני לא אוהבת שאנשים שואלים אותי למה יש לי ברגים על התיק
ותוקעים לי פרצופים מפגרים ולא מבינים שאני חושבת שזה יפה...
אני לא אוהבת את הילדים האלו שחושבים שהם אלוהים וצוחקים על כל
הילדים האחרים...
ואיך אני לא אוהבת שתמיד שאני מקלידה במחשב יוצא לי תמיד נאי
במקום המילה אני...
ואיך אני כל כך לא אוהבת שלא משנה כמה אני אנסה, תמיד יגידו לי
שאני לא יכולה לשנות את העולם...

ואני לא אוהבת כל כך הרבה דברים בעולם הזה שאני כל כך בעצם
שונאת אבל פשוט לא אוהבת כי אני שונאת לשנוא...