איתי קרן / כאב הזיכרון |
כמו להבה עמומה
זה מה שנשאר לי
מציאות עגומה
זה היה באמת קצר
מהיר ומר
כמה מהר זה נגמר
וכל מה שנשאר
זה אותו זיכרון מר
למרות שהיה אמצע הקיץ
זה היה לילה קר
וישבנו ודיברנו
על מה שאני חושב
ומה שאת, על כל מיני נושאים
ובעיקר על אהבה
ואת חושבת, אולי עליי
את יכולה גם בלעדיי
וגם אני יכול
אבל מה שכואב
זה מה שנשאר
רק אותו זיכרון דהוי ומר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|