אם אתם רוצים לשמוע את האמת, אז תקשיבו
אני בנאדם מאוד הפכפך. כתבתי את רוב השירים בכמה דקות, וזה
מעיד על כך.
אני לא שומע שום קולות, ואני לא משוגע. אבל אני כועס, כי
לפעמים קשה לי לבטא את עצמי, למה? אמה!! לא יודע, ככה, ככה זה
לפעמים, אני אפילו לא אקרא לזה מחסום כתיבה, למה? אמה!!
טוב נו, אני אוהב לפרסם כאן כל מיני דברים שגורמים לי להרגיש
יוצר, להרגיש גדול מהחיים הקטנים שלי, זה די פאתטי. בעצם
הדברים שכתבתי פעם היו נורא פאתטיים, ובגלל שאני כל כך הפכפך -
זרקתי אותם לפח. היי חרוז...תפוז...חפוז. חפוז, ככה נראות כל
האהבות שלי, שבוז, ככה אתם רואים אותי, תדעו שאני אוהב להיות
מאושר, אני אפילו שומע אותו לפעמים, טוב אני לא, זאת אפילו לא
מטאפורה, קשה קצת להסביר, איזה מונולוג טיפשי ומזויין.
אני יודע שלא כולם מבינים, ואני לא רוצה לשלם לפסיכולוג, לשלם
בשביל לדבר, איזו נורמה מטופשת, מזל שיש לי מחנכת, קוראים לה
פנת עלש, אני ממש מעריץ אותה, ועושים לה פולחן שטן בכיתה.
עוד חרוז, עוד תפוז, עוד חפוז, עוד אהבה ללילה אחד, כמה הקפצות
והחזה אצלי ביד, כמה גועלי, בא לי להקיא, נגמר כל הרומנטיקה
אני איתי קרן וזה החיים שלי.