א.  טעם מתוק עוד נשאר מאתמול
כשנשקת לי נשיקה לפרידה.
היום לבוא אתה לא יכול
ואני מרגישה קצת הרבה בודדה.
כמו פאזל שטרם הושלם
והתמונה עדיין לא התגלתה.
אני יודעת שאתה אכן קיים,
אתה מן אשליה שכבר מזמן נבנתה.
ועכשיו לא חלום עוד,
אתה מציאות!!!
לך קראתי "קיפוד"
הולך לא מגולח, דוקרני מעצלות.

ב. החיוך המרגיע, הידיים החמות
והמבט המטורף שלך חקוקים בליבי.
טובעת בעינייך כמו בים של תקוות
אביעד, ילד שנטיפי שלי.
לפעמים מפגר, לפעמים גם קצת ציני
מטריף לי ת'שכל בלי לדעת שום גבול.
וחברה טובה שאיתה גם נעים לי,
להתפנק בזרועותיה בין ריכול לריכול.
זוכרת שפעם ביקשתי לי גבר,
רציתי שיהיה מושלם, לא יותר.
לדיכאון שתקף אותי אז, אין לו עוד זכר
כי אתה בשבילי הרבה יותר מחבר.