[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








א.  טעם מתוק עוד נשאר מאתמול
כשנשקת לי נשיקה לפרידה.
היום לבוא אתה לא יכול
ואני מרגישה קצת הרבה בודדה.
כמו פאזל שטרם הושלם
והתמונה עדיין לא התגלתה.
אני יודעת שאתה אכן קיים,
אתה מן אשליה שכבר מזמן נבנתה.
ועכשיו לא חלום עוד,
אתה מציאות!!!
לך קראתי "קיפוד"
הולך לא מגולח, דוקרני מעצלות.

ב. החיוך המרגיע, הידיים החמות
והמבט המטורף שלך חקוקים בליבי.
טובעת בעינייך כמו בים של תקוות
אביעד, ילד שנטיפי שלי.
לפעמים מפגר, לפעמים גם קצת ציני
מטריף לי ת'שכל בלי לדעת שום גבול.
וחברה טובה שאיתה גם נעים לי,
להתפנק בזרועותיה בין ריכול לריכול.
זוכרת שפעם ביקשתי לי גבר,
רציתי שיהיה מושלם, לא יותר.
לדיכאון שתקף אותי אז, אין לו עוד זכר
כי אתה בשבילי הרבה יותר מחבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תאכל אותי
תאכל!
תהנה , תן
חיוך!








אבל לפחות תגיד
תודה,

בהמה.
ונגב את הטחינה
מהשפתיים.

הפרה בשווארמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/01 12:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פייר סלוצקר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה