לא, תגיד לי למה?
פשוט ככה, זה לא טוב לי מספיק.
בסך הכל ביקשתי תשובה, לא שום דבר אחר.
אפילו להגיד היי אתה לא יכול והכל בגלל אותו ערב מקולל,
בו יכולת משחק הגדולה שלי באה למימושה,
-אף פעם לא זייפתי אישיות כמו שעשיתי אז-
שמחה ומאושרת וצוחקת לכולם ושרה בקולי קולות, אבל בפנים
התכווצויות
לחץ
כואב לי
בא לי לבכות
רוצה להיות לבד
פחד
ומבחוץ הכל בסדר, זה מה שאתה חושב.
ומאז כאילו כלום.
אפילו להגיד היי ברחוב אתה לא יכול.
ואני מנסה להתגבר ולא לחשוב עלייך ומנסה אפילו לכעוס
עלייך ולשנוא אותך, אבל זה קשה לי ואף אחד לא מבין אותי ואף
אחד גם לא יבין אותי, כי איך אפשר להסביר אהבה נכזבת?
ואני שונאת אותך וכועסת עלייך ואז אוהבת ומתגעגעת,
ושוב שונאת ושוב מתגעגעת.
ואז נזכרת בדברים שגרמת לי ורוצה לשכוח אותך לעד
וכל מה שרציתי היה שתענה לי, ואפילו תשובה לזה אתה לא מסוגל
לתת לי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.