מנשק את שפתיי
מלטף בידך החמה את חזי
ואחר את זרועותיי.
כולך אחוז להט
נשיקה רודפת ליקוק
מביט בעיניי
מחייך ועוטף.
מלקק בעדינות
ואחר מוצץ בחוזקה את אוזני
מרגיש את נשימתך על צווארי.
חבוקים

ואז עלה השחר

אור כחול חודר
ואתה לובש מכנסייך
קושר נעלייך הצבאיות
צלילי נשיקתך מתחלפים
בצלילי מכוניתך המתרחקת.
כמו דוד ויהונתן-
שנשקו איש את רעהו
ויבכו איש את רעהו
בשליחת יהונתן לשדה הקרב.
הקץ היה ידוע,
האמנם בלתי נמנע?
כיצד דוד ידע מנוחה?
לא אדע לסלוח
אך עודי שולח.


כעבור שניים עשר פרקים
קינן דוד על יהונתן.
איך נפלו גיבורים
יהונתן על במותייך חלל.
לא רוצה ללכת בסמטאות תל אביב
ולמצוא סמטת
הגיבור האלמוני.
הגיבור שלי.

אין לי אהבה זולת זו שלך.
וודאי נפלאתה אהבתך אלי מכל אהבת נשים.

וה' לא הטיב עם עמו עד עצם היום הזה.
יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם
אמרו, להטו זה כלפי זה.