רונן שגיא / שיחת חתך |
אלי שעונה אל חזי ידך
מונחת נון שלאנט על ירכי ונדבר
בשקט מאוד מאוד בשקט
ורגועים ושערך (המתארך לו לאיטו ממשיך
במסגור פניך הכל כך
מכאיבים בדיוק הבהיר
של הקו) ילטף את האזור שבין שקע הצואר
לאגו מרוט ואינפלציוני
ונדבר
ותיהי מסביבנו אאורה עדינה
אבל בוהקת, זוהרת, שתעטוף את עירומינו
בשכבת מגן מקדשת ונדבר
ואולי ידי תמצא את שלך, ונחזר
אצבע אחרי אצבע , ונדבר
על למה לא נהיה אף
פעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|