בלו ויקסן / שלגיה |
ליטפת את שפתי
האדומות כדם,
העברת את ידיך
על עורי הלבן והצח,
מילאת את ליבי
בקסם של אגדה
ובאותן הידיים
את התפוח הגשת לשפתי
וחיכית עד שנגסתי,
עד שהארס התפשט בגופי
והנשיקה האחרונה
לא עוררה אותי,
נשארתי קפואה בתוך
ארון הזכוכית שלי.
כנראה
שאתה לא נסיך החלומות
שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|