ילדה: איזו מוסיקה אתה אוהב?
נער (מחייך, מזלזל): כל מיני: מטליקה, בלור, אירוסמית',
נירוונה, דה פרזידנטס אוף דה יונייטד סטייטס אוף אמריקה. כל
מיני. אה, וגם גרין דיי. למה את שואלת?
ילדה: סתם, רציתי לדעת.
נער: כן, אבל למה?
ילדה: סתם, שום סיבה.
נער: לא נכון.
ילדה: יו! סתם שאלתי, יא אללה אתך!
נער: לא נכון.
ילדה: איזה ילד דפוק, יו.
נער: את רצית שאני אגיד שאני שומע ביטלז ומוסיקה קלאסית,
נכון? או שאני לא שומע מוסיקה, או שאני אוהב הכל או איזו
התחמקות אחרת? מה זה היה נותן לך?
ילדה: מה, אז סתם אמרת את זה?
נער: לא סתם, רק רציתי להראות לך כמה קל ומטומטם זה להיות
'מקובל'.
ילדה: אז איזו מוסיקה אתה באמת אוהב?
נער (מחייך, מזלזל, והולך משם.
ילדה: אם זה באמת כל כך קל, למה אתה לא 'מקובל'?
ילד: כי אני בוחר שלא להיות.
ילדה: אתה כזה זיין שכל... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.