New Stage - Go To Main Page


את אמרת, מה שבא לך,
כי לשמור בבטן זה לא טוב.
את אהבת, לבצע.
לא רצית להיות סתם בובה על חוט.

את צעקת,
כי זה היה חשוב לך.
כי ביקורת בונה היא הכל,
בשבילך.
את ידעת, שעוד ישמעו לך.
האמנת בזה בכל ליבך.

את נפלת,
לא תפסו אותך,
את נפלת, בלי לשוב.
את נפלת והשארת עולם יותר עצוב.

את לחמת, בחברה ההיא.
את לחמת, על דיעות, אמונות ואהבות.
את צדקת במרדף, זה לא עזר לך כי

את נפלת,
לא תפסו אותך.
את נפלת, בלי לקום.
את נפלת והשארת לי בלב חלל עצום.

את נפלת, וקשה לי עכשיו
מול הקבר הצבאי,
מול הדרגה החסרה.
ובטקס לא אמרו דבר, לא הזכירו אותך,
אבל ידענו שאת נפלת.

לא תפסו אותך.
את נפלת בלי לשוב.
את נפלת והשארת עולם יותר עצוב...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/3/07 0:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור רובינשטיין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה