New Stage - Go To Main Page


סליחה שנטרקו עשרות דלתות
ועל שתיקות ולא שתיקות
וצעקות ובעיות
ובליבי נותרו שריטות

אני שותק כשכולם כאן
אך בתוכי זה נעלם
ואין שום זכר לאותו אחד שהייתי

כי את היית שם כשנפלתי
ואני רק התעלמתי
מכל מה שהענקת
ופתע העולם שקט

כי עכשיו... מכבר מאוחר מידי
ואין שום זכר לחיי
כפי שהיו כשאת היית כאן

ואילו רק האנשים
היו הולכים, נעלמים
ומשאירים אותי לבכות לך

אני שותק כשכולם כאן
אך בתוכי זה נעלם
ואין שום זכר לאותו אדם שהייתי

אשרוף שדות של ירק וחיים
מה זה חיים כשבלעדייך נשארים
וכל החששות הפכו אמת
וזה כבר לא אותו היבט
כי אני כאן בלעדייך, אמא.

אני שותק כשכולם כאן
אך בתוכי זה נעלם
ואין שום זכר לאותו אדם שהייתי

ואילו רק האנשים
היו הולכים, נעלמים
ומשאירים אותי לבכות לך
אמא



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/3/07 0:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יבגניה גורליק

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה