|
אני מוציאה את השירים מן האדמה.
עכשיו, כשהרגתי אותך
הם יכולים לחיות
והם שלי. שלי.
(לא מחזירים מתנות אבל אני
לוקחת את שלי בחזרה.)
וגם אני יוצאת מן המחבוא
מצומצמת מבט
היה קר שם בחושך
אבל נוח
כמה משונה
שמותך מפיח בי חיים
ובשירים
אם יש גלגול נשמות אז
הוא קורה עכשיו.
והלוואי ואזכור את מותי כשכתבתי. |
|
|
שמתי לב לתופעה
מעניינת: בזמן
שאני כותב
סלוגנים אני
ממשש לעצמי בלי
משים את פלח
הישבן השמאלי.
אפרוח ורוד
שחייב לשתף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.