בקשת אותי לגאול את חסד נעורייך
טהורים הגינונים מענייך אל הרקיע
ואליי כשט אל חסדך ואלוהייך
מוכת אדמה ואהבה בדויה.

נשאת נפשי הלילה לשממה החורשת.

רגע קטן הייתי בלי היד החולקת לי מכאוב
בתוכך עם יללות הבשר הבודד
אין בי חרפה כי בשרך לי על מנת לאהוב
אותך כשלוחת תופת עם כל הקדושה.

שירת קנון מנפשי לשממה הגועשת.

נציב מלח אני לסדום שהיינו בימים רחוקים
ערפל אפרורי את ואני כבר מערבה מכאן
עד שתשובי בוכייה עם חיים חדשים
ואני אדע מה הוללתי.

כפרה שבורה אשלח מנפשי לשממה העוטפת
אל ילד שבוכה ומתכנן לחיים.

והשממה שותקת לנו.