עכשיו כשבא השמש הוא עלה מצד ימין
הוא התרומם ישר מתוך הים
במשך כל היום היה עטוף בערפל
עד שבשמאל שקע ונעלם
הרוח הדרומית נשבה עדיין מאחור
אך אף ציפור כבר לא הייתה ליד
האלבטרוס כבר לא בא לאכול או לשחק
קראתי לו אך לא בא אף אחד
חבריו לספינה צועקים על הספן הזקן בגלל שהרג את ציפור המזל.
הפשע שעשיתי היה חטא מהגיהינום
מצב הרוח בספינה לא טוב
בינם לבין עצמם חשבו שזו ציפור מזל
והיא גרמה לרוח שתנשוב
קראו לי מנוול כיצד ירית בציפור
אשר גרמה לרוח שתנשוב
אבל לאחר שהערפל מתפזר הם מצדיקים את המעשה וכך הופכים את
עצמם לשותפים לפשע.
כבר לא אדום חיוור אלא כמו ראש של אלוהים
האיר השמש על גבי תבל
ואז כולם החליטו שיריתי בציפור
אשר גרמה לבוא הערפל
היה נכון, אמרו לי, להרוג כזאת ציפור
אשר גרמה לבוא הערפל
הרוח הטובה ממשיכה ; הספינה נכנסת לאוקיינוס הפסיפי, ומפליגה
צפונה עד לקו המשווה.
הרוח הטובה נשבה הקצף התפזר
נתיב לבן חותך את הגלים
היינו הספינה הראשונה שנכנסה
אל תוך אותם המים השקטים
הספינה נעצרה פתאום.
ואז פסקה הרוח והמפרשים נפלו
דבר יותר עצוב אינו קיים
ואם דברנו אז דברנו רק כדי לשבור
לרגע את השקט של הים
מעל בשיא החום בשמי עופרת לוהטים
אדום כדם, השמש הזוהר
עמד מעל התורן והוא לא היה גדול
יותר מהירח החיוור
יום אחרי יום, יום אחרי יום עמדנו במקום
נתקענו והרוח נעלם
הכל היה רגוע כמו ציור של אוניה
ששטה על גבי ציור של ים
והאלבטרוס מתחיל להנקם.
כל קרש בסיפון סדוק מיובש אך סביב
יש מים כמויות על כמויות
לאן שהסתכלנו היו מים מסביב
אך לא הייתה טיפה אחת לשתות
ישמור אותי האל הכל רקוב עד התחתית
אם הדברים הגיעו עד לכך
שכל מיני חיות שלחו רגלים וזחלו
סביבנו על הים המלוכלך
במשך כל הלילה בטרוף וסערה
רקדו שרפות המות על הים
המים מסביבנו כמו שמנים של מכשפה
דלקו באור כחול ירוק לבן
עקב אחריהם רוח ; אחד מיושביו הבלתי נראים של הכוכב, לא נשמה
שעזבה ולא מלאך ; יתכן שאתו גם יוספוס, המלומד היהודי וגם
מיכאל פסלוס, הקונסטנטיני האפלטוני התייעצו. יש רבים כמוהו
ואין אקלים או יסוד שאין בו אחד או יותר.
וחלק מאתנו בחלום פגשו אותו
את הדבר שבנו התעלל
צולל בעומק חמישים רגליים הוא עקב
אחרינו מארצות הערפל
בכל גרון הייתה לשון כמו פרח מקומט
שמתייבש בשמש הבוער
כאילו ששכבנו בתרדמת עמוקה
אבד לנו הכוח לדבר.
חבריו לספינה מתוך מצוקתם הקשה מעדיפים לזרוק את כל האשמה על
הימאי הזקן : כסימן לכך הם תלו את ציפור הים המתה סביב
צווארו.
בסוף בא יום שבו פתאום כולם כאיש אחד
הביטו בי ברשע כזרים
ואת גופת האלבטרוס ממש כמו את הצלב
חיברו לי לצוואר במסמרים.