הייתי...
פורצת בדמעות.
פוגעת בעצמי.
חותכת לי ורידים.
בשבילך.
בשביל שאוכל להרגיש
מעט בטחון.
מעט אמונה בחשיבותי עבורך.
כי רק כאשר אני כואבת,
רק אז לרגע מתוק ויקר
נשקפת אהבה ממבטך אלי.
עיניך מלאות באהבה כלפי.
ובמי האשם לחוסר התקשורת הזה?
בעיני שלא יודעות לקרוא את פניך?
או בך ובעיניך.
שלא מסוגלים להראות את רגשותיך.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.