|
המדפים עמוסים לעייפה
במילים שחוקות של התניה
בקודים סתורים של רגש.
רוח החורף מנשבת
בעצים הקמלים של הזמן
בקירות הבתים המטוחבים.
לב האנשים נותר סתום
עטור במעטפת הגנה מוחשית
מפני כתר התחושות העופף. |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי צעדו
לקרמטוריום,
קוטאותי ניסה
לברוח, ירו בו,
וצבוטאותי הובל
כצאן לטבח.
מי נישאר?
מעניין ת'סבתא
שלי!
אחמד אחמד,
בגרסה משל עצמו
למלחמת העולם
הכי שנייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.