|
זכרונות מעורפלים של צחוק ונחמה
הושפלתי בשקט, בליווי דמעות חנוקות
כבר אין סימן ממשי על הגוף
אמא מחפשת מנוחה
אבא מתכנן בריחה
העניין מוצה
התקף חרדה
עצמותיי קפאו
בדידות מפחידה אותי נורא
תירצה אותי עד כאב
תחלום עלי חלום קרוב
תדמיין את גופותינו בחשכה
מרוחקים מאחרים
כמה טוב יכול להיות ביחד
שלדים מחובקים
תלביש אותי וארחץ אותך
בוא נשחק וניזהר שלא לשבור אחד את השניה
רק אתה מבטיח לי שלווה
זאת ודאי עוד אשליה
בסוף נעלם מהחלקה
נעוף רחוק, נעוף לחוד
התקף חרדה, עצמותיי קפאו
בדידות מאימת ומפחידה
גם מתחת לאדמה |
|
|
נניח שקמתי יום
אחד ואני ממש לא
זועם, להיפך אני
מאושר וטוב לי,
ואני הולך ברחוב
שומע שירים של
בריטני וחושב לי
כמה שהעולם
טוב...
זה עושה אותי
פחות מלגזן
זועם?
המלגזן הזועם
מפתח אמונה בזעם
כללי שלא קשור
למצברוח הכללי
של הבנאדם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.