אתם לא יודעים עד כמה
זה משגע לחשוב גברת
כל פעם אותה צרה רק בשינוי הדרת
לא יודעים עד כמה אני מאבד שפיות
היה ערב של הרבה רשלנות אבל נהנו
ונגמר בקפיצה מהר
עצוב ורודף את הדעת
עצוב ורודף את המחשבה
אני לא רוצה אבל יוצא שכך יצא
אתם לא יודעים כמה קשה לשמור על שפיות
תנסה ותנסה ותנסה לשמור על אנושיות
תמיד ש...מהלב, תמיד... כואב
קשה לי לא ליפול שבי לסהרוריות
תמיד ש...אוהב, תמיד... כואב
זה נופל וזה נופל, מה יהיה הסוף?
מאבד אנושיות ומרגיש כמו קוף.
נופל שבי לשכחה
קוביית חשיש כוס בירה קרה
ועדיין
לא מצליח להפליג חלומה
מייחל לרגע להיות בקומה.
ועם עצמי טוחן את האוויר
רואה עתיד לא מסביר.
זה רבות מעיק להיות ילד קטן
אבל אני לא מתקדם מעצם היותי בטלן
אז חריף אז מר
ואני מייד נסגר
בלי מושג מה לענות
מתבחש שעות ושעות
אני מוצא עצמי מחפש מה להיות
מתבחש שעות ושעות
הן אף פעם לא רואות.
מתיי אני ימצא את אותה גומחה של שקט
מתיי
מתיי
ואולי
מחר נמות.
אז כולנו מעדיפים את המחר
אבל לא יודעים לסחוט את ההיום
זה נורא ואיום.