|
מלמעלה הכל קטן ונוצץ.
מסתחרר ומתנועע.
מרבדים-מרבדים האורות מנצנצים.
אולי הם יתפסו אותנו לפני שנגע בתחתית.
עלינו לרכבת הרים מקולקלת
המסרבת לעצור. כמה אנשים מקיאים בדרך!
כמה כבר איבדו את הכרתם.
נוסעים ללא שום מודעות בעליות
ומורדות המסילה עם קיא שניגר להם
מקצה השפתיים ומטפטף אל הקרונות.
שלום לך שוב תחנה- לעצור הפעם לא נוכל.
אולי בסיבוב הבא נהייה טיפה פחות.
אנשים מאבדים את סבלנותם. מחפשים
מוצא- לברוח! לקפוץ! להתעלף!
רק להפסיק (גם אם זה רק בראש).
בביתן המפעיל יושב לו ילד קטן שצוחק
עד דמעות ממרא האנשים שמנופפים לו
בקול רם בכל סיבוב.
הוא לא יפסיק לצחוק. |
|
|
"מה הם כבר
יכולים לעשות
לי? לנסות
להשתמש בי בתור
בורג לחיזוק
הכיסאות???"
(אברום בורג
לקראת הביקור
בראמללה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.