|
מלמעלה הכל קטן ונוצץ.
מסתחרר ומתנועע.
מרבדים-מרבדים האורות מנצנצים.
אולי הם יתפסו אותנו לפני שנגע בתחתית.
עלינו לרכבת הרים מקולקלת
המסרבת לעצור. כמה אנשים מקיאים בדרך!
כמה כבר איבדו את הכרתם.
נוסעים ללא שום מודעות בעליות
ומורדות המסילה עם קיא שניגר להם
מקצה השפתיים ומטפטף אל הקרונות.
שלום לך שוב תחנה- לעצור הפעם לא נוכל.
אולי בסיבוב הבא נהייה טיפה פחות.
אנשים מאבדים את סבלנותם. מחפשים
מוצא- לברוח! לקפוץ! להתעלף!
רק להפסיק (גם אם זה רק בראש).
בביתן המפעיל יושב לו ילד קטן שצוחק
עד דמעות ממרא האנשים שמנופפים לו
בקול רם בכל סיבוב.
הוא לא יפסיק לצחוק. |
|
|
החיים שלי הם לא
חיים!
אני מחפש הגדרה
אחרת...
אולי תקופה
להעביר בה את
הזמן?...
לא!
זה ארוך מדיי
בשביל מה שאני
באמת עושה!
להב בן לאדן, לא
עושה כלום, כל
הזמן, ממזמן!
וגם זה יותר
מדיי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.