מידי פעם בפעם
בדיוק לפני שאתה מתנתק
לגמרי- ועף לי לאטמוספרה
אני חייבת לתפוס בדש בגדך.
להיות העוגן האחרון שלך לאדמה.
אל תרים את הרגליים-
בטעות אתה עוד תרחף
אל האינסוף שם למעלה
ואני לא אוכל לרדוף אחריך
עד האין סוף ומעבר לו.
בתור עוגן אני לא אוכל
להרים את רגלי מהקרקע ולעוף
אחריך.
ובלי העוגן- אתה סתם פסולת
אנושית שמרחפת בכלום
הבלתי נראה.
ובלעדיך אני סתם עוגן, שמעגן
את עצמו לאדמה, שנשאר לבד
עם האוויר והזריחה והעצים.

והאנושי בחיבור שבננו
כל כך חשוב שאסור
לנו להיפרד