[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בעיירה קטנה בדרום אפריקה חי לו אדם בודד, בודד מאוד שחי לו
לבד, בודד, ללא כל אדם אחר לצידו, בודד בעולם, לבד, ושמו היה
מוטי. לפרנסתו, מוטי עבד בתור ירקן, אך כבר שנים שהמקצוע לא
מכניס לו כסף בשל בדידות החנות בה עבד. רק לשם העמדת דברים על
דיוקם, הקונה האחרון של מוטי עבר בחנות לפני כ-4 שנים. וגם הוא
לא יכול בדיוק להחשב כקונה לגיטימי מאחר והוא היה קאניבל משבט
מקומי שהחליט לעשות הסבה לצמחוניות לאחר שהאדם האחרון אותו אכל
לקה בשלשול חמור. אך אל תמעיטו בערכו של מוטי, אנו נחזור אליו
בהמשך...

באותו זמן, במרחק 20 ק"מ מביתו של מוטי חיה מיכל.
מיכל היא כלכלנית בחירה בתאגיד הענק לייצור טלפונים סלולריים
"תחש". זוהי השנה השלישית ברציפות שמיכל מקבלת את פרס העובדת
המצטיינת בעולם מטעם מגאזין "שיט" הבריטי, אך היא לא נשענת על
עלי הדפנה, ההיפך, היא שואפת להישגים נוספים ברפרטואר הלא נגמר
שלה. אך עם כל ההצלחה שלה, מיכל סובלת מנכות קטנה שמקשה
עליה.מיכל היא חירשת אילמת, עיוורת וקטועת גפיים עליונות
ותחתונות, עקרה, קרחת וסובלת משלשול כרוני. ומאז היוולדה ועד
היום אינה מוכנה להשלים עם גורלה המר, ושואפת להיות בבוא היום
מלכת אנגליה. אך איני בטוח בכך, שכן - מעולם לא אמרה זאת או
רמזה בתנועות ידיה... תזכרו את מיכל ... אנחנו עוד נחזור
אליה.

לא הרחק מהתאגיד הענק "תחש", נמצא ביתו של גדול המחזאים
הנרקומניים אי-פעם. הוא חיבר קובץ מחזות אותן רשם תחת השפעת
טיפקס ודבק פלסטי אותם הסניף מבעוד מועד. בין מחזותיו : "2
ציפורים ושער ירוק-סגול שנפתח ויוצא ממנו שטן", "איי איי,
המזרק חדר עמוק מדי", "פריזל והקרינה הסלולרית" והשוס הכי גדול
שלו - "הרים, סלעים והרכבת שביניהם" . שמו של המחזאי אינו
רלוונטי. ונגיד ואכן הוא כן רלוונטי, הוא ביקש להשאר בעילום
שם, שכן אין אנשים יודעים כי הוא אכן נרקומן - למרות
שנרקומניותו ניכרת בעבודותיו.

עכשיו כשיש לנו את 3 הדמויות לסיפור שלנו - נצא נא לדרך הארוכה
המצפה להם בגן החיות המפחיד-מוזר-מגוחך-מפגר לו אנו קוראים
"החיים" .

באחד מהימים מוטי יצא החוצה וראה למעלה בשמיים נץ.
הוא קרא בקול רם "נץ, בואי הנה, יהיה כיף, יש לי עגבניות
ומלפפונים טריים..." הנץ לא הקשיבה והמשיכה בדרכה ...
ומוטי הממורמר שחש את המרמור, הטעם המר, שמירמר כל כך את ליבו
החליט לשים סוף לבדידותו, הוציא אקדח, הצמיד את קצה הקנה לרכתו
בעוד טיפת זיעה מחליקה לה ממצחו על אפו, וירה וירה וירה! רוקן
מחסנית ועוד מחסנית ועוד אחת, וכששם לב שלא קורה לו שום דבר
החליט שסף הייאוש גדול ממנו. הוא הלך למגדל הקרוב לביתו, טמן
דוקרנים חדים וארוכים בכניסה, עלה לקומה ה-63 וקפץ עירום אל
מותו. 2 דקות לאחר שנחת, חזרה אליו ההכרה והוא שם לב שעודנו
הוא חי. נלקח באמבולנס הוא עוד מגלה כי לא רק בקשתו להתאבד
נכשלה, הוא כעת קטוע גפיים עליונות תחתונות.

-המשך יבוא-

אם אתם מעוניינים לשמוע את המשך הסיפור, אנא צרו איתי קשר.
אני אעלה אותו מוגמר רק בעוד מספר שבועות מעת פרסום הקטע הזה.
אני מאוד מאוד אשמח לשמוע תגובות, מאחר והתגובות היחידות
ששמעתי עד כה קוראות לסקילתי באבנים, אם אפשר, ביום רביעי כי
ביום חמישי יש משחק של מכבי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגיד,
ראית במקרה
בסביבה בנאדם
בלי יד משפריץ
דם וצועק
"הצילו"?

רטרוספקטיבית
בהתקף פסיכוטי


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/12/01 11:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דינגופוביק וואקס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה