וסליחה מהוריי שהביאוני עד הלום.
סליחה,אמא
שאכזבתי
סליחה,אבא
שבחרתי
בדרך שאיש בה אינו צועד.
סליחה שלא הצלחתי
סליחה שלא צלחתי
את מסיכת החיים
אמא, תאמיני לי
קל יותר לצלוח את הכינרת.
יד נסתרת כיוונה את צעדיי
ודאגתכם הפכה לאבני ריחיים
על צווארי
על גבי
משקולות על רגליי
והמסע שלי הרי ידוע מראש
ייסתיים בדרך ללא מוצא
ואני חייבת בה לצעוד
רק מטריד אותי ,אמא
האם אמצא כר להניח בו
ראשי הסחרחר
ומתי תסתיים הבחילה
אמא
מתי,
אבא.
מוות,
האם תכסה אותי כאשר יתחיל להיות לי קר?
אני יודעת
יודעת שלא.
על חיי , אמא.
סליחה
סליחה רבה
אבא.
רק לכם רציתי להיות
כל אשר אהיה.
חשבתי שאוכל הכל.
אך לא אוכל להיכשל. |
