לכתוב שירים למגירה,
זה שירים לעצמך,
פתאום אתה מבין
אותך.
נפתח לך צוהר,
נפתח החלון
ואתה מעיין בתוכך
כבחלום.

רואה את הרגשות שצפים,
את הציפיות,
השאיפות, החלומות,
האהבות הנכזבות.

רואה את עולמך,
מבין אותו יותר
ומבין גם את עצמך.
לאחרים אין את אותה גישה,
שיש לך
לעצמך.
אתה הנושא, הנשוא, המושא.
אתה יודע מה המשמעות
של אותה אות בדיוק באותה מילה.

ואחרים יכולים לדון,
במה התכוון המשורר
ורק אתה, המשורר,
יודע שלמעשה,
לא התכוונת לכלום.

לטלטול.