מור הללי / כשלקחת את שדותיי |
רעמתי עליך
וכשלקחת את מלבושי
כביתי לך,
הנהר שמתחתי
יבש מנשיפותייך היבשות,
עורי צמק
למשמע קולך התופח,
נשארתי עלה ברוח
מייחל
לתום
הסתיו
כוחה של האמת..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|