כשעברנו
מעפר לחול
האדמה היתה נגיד הכי לס
גם כאן היה הים כחול
הריח מבעס
מזה אשר חפר
בקשתי שיזכור
אני בתוך עפר
מבקש לקבור
הן אלוהי הגוף
בכשל להצמית
כרך-שיר אסוף
נרי יאיר תמיד
נגיד הכי לס
שהרי התכוון לאמר את מקור הבעיה, משמע "גיד אכילס" שהרי התחרה
בילדותו על אדמת-עפר והתעצבו שריריו לגמוא מרחקים במהירות רבה
אך במעבר לטריטוריה החדשה החל מדשדש בחול ואין ריצה על חול
כריצה על עפר שחור שמקורו בהתפרצויות געש קדומות, אותו געש
המתהווה במעבה האדמה, לבה שהתקררה והרכב המינרלים בה מאפשר
חקלאות, אותו געש השומר על יחס מים/אויר ומותיר בידי האדם את
האפשרות לגדל את צמח השדה וכל הבהמה. מאידך, אדמת הלס מלבד
היותה עוצרת את ריצתו, ידועה היא בהרכב מינרלים ויחס מים אויר
שאינו מאפשר גידול כלשהו. ואם כבר להיקבר, עדיף להיטמן בעפר.
צודקת את -
אין הבדל בין אבק, אפר וחול, בכולם המוות מרגיש בבית. |
