נער מלאך

שערו הצהוב כצבעה של מרגנית,
ארוך משתפך על צאוור שעונית,
כברק זוהר, בחשכת לילה בוער
ואליו אז תתקרב ולידו תתעכב.

שאלות אז יצוצו, בראשך ירוצו,
ראשונה אז תשאל,מה קרה לאומלל?
ששוכב בגומה כאילו נמצא בתנומה.
לא זז ולא נע כמו היתה זאת תמונה.

אליו תגחן על החול הרך,
תקרא לו בקול שקט נשרך,
ידך אז תושיט,הדופק לבדוק
תקיף את זרועו,אצבעות תהדוק.

לבך פועם בחוזקה נכנס לכוננות
האם תרגיש תגובה,או שמא אין עונות
זרועו המונחת,ידי שנמתחת,האם........?
ואין תגובה ליבו, שבק חיים.

ואתה על צד שמאל,חזק תעמול
הלב להמריץ אולי הוא יקיץ,
לא תנוח לרגע להציל את הפגע
מבטך למעלה תרים,מבקש רחמים.

ואז מלמעלה תשמע בת צחוק
וממול הם באים,שלושה מלאכים
אלי גוכנים את ידי מעליו מרפים
הסר דאגה,אתנו לשמים הוא בא.

כך אמרו ואת הנער אספו
ובמשק  כנפיים למעלה עלו.
ואני בוש  ונכלם מסדרי העולם,
מנסה להבין מדוע הוא נעלם?