אימא ורעיה היה-היו מיקשה,
אלבום נדפדף. אלי מוח ניזכר.
עבר כך-נכרך. אלי הווה מקומם:
לזכר מקדש, גביעי-חופה נשברים.
לעיי חורבות יישבר גם בית-ילדים.
במקום בו עמדתי שם התמסרתי.
לרוח קדים: לרוחי צופן תקודד.
לסופה: תערבל טרף אלי ...דד.
טבעתי. יד אלי-קש, נאחזתי.
תבעתי. לביש-קרב, נחרפתי.
במקום בו הכרעתי, היה שיר.
שם פרטתי אותיות לאותות.
דיוה זימרה, ריטה רטטה:
איך למיליון, תבער לה השמש!
ועד אנא אני... אבער, עד-מתי?
אם אבער כדי לשרוף?
הן כבער אשרף!
ומזבוב חרבונות הפכתי בן-רגע,
למלכה תינק-צוף. תחבור פרח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.