וובה לבריק / דברים להגיד |
נפלתי וקמתי הלכתי לעולם
ואז הבנתי שלא יכול לחזור
משם לשום מקום אחר.
נזכרתי שיש לי חברים
נזכרתי בכל מיני אנשים
אך גם אותם כבר לא אוכל לראות
גם לא לדמיין כי את הפנים שלהם
כבר מזמן הפסקתי לראות
בחלומות שהיתי חולם.
נזכרתי שנולתי לחיך חיוך ענק
של אושר ושימחה כמו תינוק מפונק
אך כשניסית לחייך גיליתי שהפה שלי
כבר לא אותו חיוך ענק
עכשיו הוא פשוט נמחק ונעלם
בלי להשאיר סימן כמוני כמו כולם
בעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|