אלו העיניים שלי
שרואות אותך עירומה
ואין בי תשוקה
אני רואה אישה
ותו לא

אני רואה את השיגעונות
את האלימות הכבושה
המתפרצת מפעם לפעם
כמו הרי געש קטנים
אם תתני להם להתפרץ
יותר בקלות
תראי שהשד לא נורא כל-כך

איפה העיניים שלי
בתוך ההסתממות שלי
בתוך החיים שלי
וגם מחוצה להם
ורגל פה רגל שם
גם את
הם באים בלילה כל השדים

כמה שאת מיוחדת
כולם מיוחדים
כמה שאת יפה
הרבה יש יפות
כמה שאת מבריקה
רבות המבריקות
אבל אותך אני מכיר

אם יש לך ארץ ללכת אליה
אל תהססי
על האדמה לבדה זה מקום בודד מאוד

את העיניים שלך
מה את רואה
אני העיניים שלי
מה אני רואה
אני מעיר אותך
את מעירה אותי
שנינו רוצחי שדים
נעשה זאת ללא רחמים
באכזריות

הנשמה שלי כבדה
הגוף כבד
את מתעופפת ברוח
וגרעין כבד בתוך הראש
אומר לך לעצור ולבכות
היכנעי לו

בקוטב יש מדבר קרח
מחשבות לא תופסות שם משקל
אם רק תרצחי את כל האשליות
תראי איך שמיים ייפתחו
ואת תצעדי על קרח
ויהיה לך קר
ויהיה לך בודד
אבל שם תוכלי לבנות
את כל אשר חפצה נפשך
ותבני לך בית
ותבני לך ארמון
ותבני לך עולם
ותבני לך שמיים
ושם איש לא יוכל להגיד שאת נטע זר
זה יהיה ביתך