לפני שבאת הייתי רגיל לישון על כל המיטה,
מיטה של אחד וחצי, הייתי ישן לאורך, לרוחב, ולפעמים באלכסון
לפני שבאת ניהלתי חיים פשוטים, קמתי בבוקר, אכלתי משהו קל,
יצאתי ללימודים
לפני שבאת, כולם הכירו אותי, הייתי חבר של כולם, אומר שלום
לשכנים,
לפני שבאת, היה לי כלב, שהיה מעיר אותי עם חיוך בחמש בבוקר,
היינו יוצאים לטיול, ורצים, רצים, רצים.
לפני שבאת עשיתי הכול, עבדתי, למדתי, והתרוצצתי בין עשרות
חברים.
לפני שבאת תמיד הייתי בדרך לאנשהו,
לפני שבאת לא הספקתי כל מה שרציתי לעשות,
לפני שבאת הייתי לבד,

את באת והפכת את הכול,
את באת וגרמת לי לרצות לראות אותך, ולדבר איתך, ולהיות לידך,
את באת ופתאום ישנתי ביחד לא לבד
מכין ארוחות בוקר גדולות לפני שאני יוצא, ארוחות ערב אחרי שאני
חוזר,
הולכים לכל מקום ביחד, ומבקרים בכל מיני מקומות, מטיילים
ויוצאים למסיבות

את באת ונתת לי משהו לחבק
את באת ולקחת אותי הרחק הרחק
את באת ושרפת אותי בנשימתך, המתקת אותי במגע שפתייך, וסחפת
אותי עם אהבתך.
את באת ובאמצע הלילה אני מוצא את עצמי תופס טרמפים בכביש חשוך,
רק כדי לראות אותך שוב.
את באת וגרמת לי להרגיש חשוב.

את באת והשלכת עליי את כולך, יותר משיכולתי להכיל.
את באת והפכת את חיי לטיפה מורכבים,
אנחנו כבר חודש וחצי, וכבר לא יוצא לי לפגוש כל כך את החברים
אנחנו כבר חודשיים, והשכנים שואלים לשלומי, ואם אני עדיין
בחיים,
ומדוע לא רואים אותי יותר, האם עברתי דירה, או משהו אחר.
אני כבר לא כל כך אצלי, בעיקר אצלך, את הכלב שמתי אצל ההורים,
שמנו אצלך בבית דאודורנט, מברשת שיניים, בגדים.
שלושה חודשים, ואנחנו כבר לא כל כך יוצאים, לא רואים אף אחד,
אבל ביחד, נהנים..
אז את אומרת לי שקשה לך, ושאני לא מספיק מתחייב, שאני לא תמיד
ממש קשוב,
את אומרת שהלימודים זה רק תירוץ, ושאני צריך ללמוד פחות ולהיות
איתך זה יותר חשוב.
אני מנסה, ומקריב ונותן, ונותן, אבל לך זה לא מספיק, ואני מוצא
את עצמי רוב הזמן מתחנן.
4 חודשים, אני הולך, הולך ולא מתכוון לשוב..

את באת והפכת את הכול,
את באת ולא הכרתי את עצמי יותר
את באת ולא רצית אותי כמו שאני, והפכת אותי למשהו אחר
את באת והשלכת עליי את כולך, יותר משיכולתי להכיל.
את באת ולקחת אותי הרחק הרחק
הרחק מכל העולם.
את באת והבאת איתך את הספק, ואיתו את העצב
את באת ובאמצע הלילה אני מוצא את עצמי הולך ברגל חזרה הביתה,
בגשם השוטף, אחרי ריב נוסף.

עכשיו, אחרי שנגמר, אני ישן לבד במיטה
אני ישן רק על צד אחד.
אני קם בבוקר אוכל משהו קל, ויוצא ללימודים,
אני כבר לא מתרוצץ, אין לי כוח לזה.
אני גם לא אומר שלום לשכנים.
עכשיו אחרי שנגמר, אני תמיד בדרך לאנשהו,
עכשיו אחרי שנגמר, אני לא מספיק כבר את כל מה שאני רוצה לעשות,
עכשיו אחרי שנגמר, את חסרה,
במקום לחבק אותך, אני מחבק את הכרית או את השמיכה,
מעופף, חסר כיוון, ובלי מטרה,
שוכב במיטה ובוהה בתקרה.
עכשיו אחרי שנגמר לא נותרה לי ברירה,
אני לבד...

אבל זה לא כל כך נורא.