מרים גברעם / ]עורי נושר ממני] |
עורי נושר ממני
כווילון שנתפר ברשלנות.
קרני השמש חודרות אל חלוני
ומסמאות את עיניי.
איני רואה את מכונת התפירה.
אני נוטלת מחט
ונדקרת
הדם מכתים את החוט וצבעו לא מתאים.
אני משתגעת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|