בוא אליי
לעת ערב
כשהאובך הצהבהב מתפזר
ורוחות אטלנטיות עושות דרכן לכאן.
אשלח לך ידי
ללטף את לחייך
שזמן רב לא חשה
באהבתי.

אקפוץ ממצוק
ולו רק כדי לשחזר
את אותו החיוך
חסר הדאגות
שאתה כל-כך אוהב
ובעודי מסתחררת במערבולת רוחות
בין שמיים וארץ
אשא מבטי
ואתבונן בעיניך האוהבות
וכך, בעוד שובל שערי מטפס אל-על,
גופי צונח אל גיא שכרון החושים
הישר אל החיזיון
בדמותך
הכל-כך יפה.

ורגע לפני שתעזוב,
אשק לך
ואתן לך ללכת לקול
אנקות הזפיר
שמייחל היה
להגיע מוקדם יותר
בכדי לחזות
בנו
אוהבים.