|
יושב ביניהם, נראה כמותם ...
את לענת השכר כבר הרקתי
קולבים מעץ מבטם נועצים
שלובים תלויים על וו
בליל מלמולים מתנגן
רוחות המזג הקר באוויר
דממת בן נר לפני
הצגת הדור המבטיחה
דבורים חסרי כורת
נוהים אל דבשך
לוקח צימאוני בידי
עוזב פרחי סחלב נטולי צוף וריח
אל כורת יבשה ומוכרת
על גבעה של רקפות |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.