6 דקות מתל-אביב
ישנה ולא רוצה להתעורר
הכל חלונות לא פרוצים
שנשמרים קרוב קרוב ללב
אוהב או לא אוהב.
עכבר השקט ועכבר התדהמה
יוצאים כשמגיעה החשיכה
שדים ומפלצות שמחכות ליריה
שתשחרר ממני עוד צעקה ועוד צעקה.
מבעד להכל שמנסה להיות צודק
משתרך ילד צועק
שמרתיע שוב ושוב ומתעלק,
קשה למדוד את גובה המכה
הרובד כבר נבלע בתוכך.
בלון מעופף באוויר
שקט שמחכה להתפוצץ
יום אחר יום מתרוצץ
ומתפוגג לתוך כלום אין סופי.
נמשכת אחרי כלום
וכלום לא נמשך אחרי
מנסה לכסות בעזרת שמחת חיי
מקוה לטוב מצפה לרע
מנקה מצפון למרות רוע הגזירה.
שואלת שאלות מהותיות
חושבת מחשבות שלא עוזרות
מקללת את יום הוולדי
ומעריכה כל יום בהיותי
אוהבת, מפחדת,
עוזרת, מהססת,
פועלת, ונפעלת
לרוב פשוט מתוסכלת. |
