אני ומה שמפריד ביני לבינה
זה שובל של אומץ בים של בושה.
פיכפוך של רגשות באותו המדבר.
ומה שאני אגדיר כחופש לא יעשני מאושר.

המטרה שהיננה, לא תושג.
המטרה שהושגה - כעת היא שגרה,
השגרה המחבקת,
השגרה שהפכה מועקה.

כשהחופש הגיע.
המועקה שבה
והזרמים הפסיקו לזרום בי.

אוכל פונקציונלי.
שינה פונקציונלית.
מקלחות פונקצוינליות.
מפגשים חברתיים פונקציונליים.
חבריות פונקציונליות.
עבודה פונקציונלית.

חיים פונקציונליים - תאורה של חיים.
תאורת חירום שבה אנשים לא מבחינים.

האיפור מטשטש גילאים,
וכל אחד ישווק עצמו כאדם מדהים.
משחק הגאות והשפל נמשך
ומה ששלי לא תמיד שלך.

אני ומה שמפריד ביני לבינה
זה שובל של אומץ בים של בושה.

אבל אני? אני אכול בושה.
והיא?
היא סתם אישה.