וזה כמו בוקר שמתחיל כשיש כבר ערב
אתה יושב לבד עם עצמך
חולם שהכאב מפסיק, ליפול על חרב
שזה יציל אותך מהפחדים שלך
את מי אתה אוהב?
אל מי אתה חוזר כשזה עובר?
כשהאויב הופך להיות סוג של חבר
אתה תכתוב על זה שירים כמעט כמו פעם
מילים פשוטות שמובילות אל האמת
ועוד משפט בלי משמעות ואין שום טעם
למצוא חיים בבן אדם שיש בו משהו שכבר מת
ושוב אתה סופר את הדמעות שלך...
נשאר רק לקוות שהגלגל הזה עוד יסתובב לטובתך.
זה כמו ללכת בלי לראות את סוף הדרך
אתה פוחד עכשיו מעצמך
מפסיד למחשבות בקרב וזה בערך
כבר לא יציל אותך מהשקרים שלך
על מי אתה חושב?
במי אתה נזכר כשזה חוזר?
היום אולי אפשר, מחר זה לא עוזר
אתה תכתוב על זה שירים כמעט כמו פעם
את המילים שמצביעות על האמת
משפט שרק אתה מבין ואין שום טעם
למצוא חיים בבן אדם כשכל השאר כמעט ומת
ושוב אתה מסתיר את הדמעות שלך...
נשאר רק לקוות שהגלגל הזה עוד יסתובב לטובתך.
כשהחיים ברחו לך ולא באשמתך...
נשאר רק לקוות שהגלגל הזה עוד יסתובב לטובתך. |