בשקט נכנסת,ברעש יצאת
נשימה אחת כשהכל התחיל
וההבאה אחרי שהכל נגמר
שתי נשימות יותר מידי
כי זאת הייתה טעות להכיר.

שומדבר ביננו לא מסתדר
והזכרונות שוכבים בתוך קופסא בחדר
בנשימה אחת פותחת את הקופסא
וקוראת מילים של אהבה
ובנשימה השנייה כבר סוגרת
ונשבעת לא לפתוח שוב.

זורקת זכרונות טובים לפח
ובוחרת דווקא את הרעים שבהם לזכור
ומשאירה חור גדול של תקופה בלב
ועוד חור קטן של שתיקה וכאב
דמעה יורדת עם שנאה וכעס
ודמעה עולה עם שמחה חדשה.

הכל נסגר בתוך קופסא בחדר
ושם,זה נשאר...