|
עצור את מתק הצער
בפסגות הרי הכאב
מפני רעד הלילה.
ערפילי היער בוערים
דרך צמרות ושורשים
במרחבי האדמה האין סופית.
מבטי צחוק נרקמים
על פני מעטפת ידיי החיילים הישנים
בסיוט הלא פוסק של החיים. |
|
|
-סבתא.
-מה.
-לא חשוב, סתם
רציתי לבדוק שאת
עוד לא מתה.
אפרוח ורוד, נכד
למופת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.