השקט שלי,
שוב מתגעגעת,
עולה ושוב נופלת
מחפשת דרך להשכיח את הכאב.
בתוך הרבה בלאגן
נתת לי רוגע
גם אם מעולם לא אמרתי
זה לא אומר שלא אהבתי.
ועכשיו אחרי שזמן עובר
העומק של ענייך
חסר ועוד בוער
השלווה שבמגע שפתייך
הביטחון של זרועותייך
הריח הממכר
כל כך כל כך חסר.
השקט הלא מושלם שלי
אבל בשבילי הוא היה
הכי מושלם שבעולם
השקט המעורער כלפי חוץ
בשבילי היה הכי מדהים שקיים
ואולי בתום ימים
אחרי שיחלפו הסערות
הגעגוע יעבור
ישארו הזיכרונות
ובמגע רך
של משי
וניחוחות שיזכירו נשכחות
אוכל למצוא מקום
שפשוט יגרום לי להבין,
ואז אולי אני אקבל בשלווה,
ואדע שעדיף
לא לדחות את הבלתי נמנע. |
