אני עומדת על הבמה
ואתה יושב באולם
"אני אהיה לך קהל",
הצעת.
וכבשת
לב שחקנית נטושה.
ואני מנסרת מילים גדולות
של רגשות קטנים.
עושה לך שקספיר ואז חנוך לוין
ואתה לא מתבלבל
ואומר,
את עושה אותו הדבר.
ואז אני מביאה את ג'ון אוסברון
ואתה מחייך ואומר
את הלן, את אף פעם לא תהיי אליס.
אני רוצה להיות ג'ימי,
אני נובחת ואתה צוחק.
ואני מקיאה הברות, מלמולים
וטורפת את עצמי,
ונטרפת.
ואתה מתחיל להזיע,
הגבולות לא ברורים.
אתה לא בטוח שאני בסדר
שאני לא מאבדת את זה
ומתאבדת לך בתוך "שלוש מסיבות,
ו"איזון עדין".
ואז אתה נעמד ומוחא כפיים
קצב אחיד ומתגבר
ואני משתחווה סמוקה
נושמת מכל החורים.
נתתי הכול,
אין לי כלום יותר,
אתה יודע
חוץ מאהבה.