החלום, אותו חלום
החלום שנהיה למציאות
החלום שניברא
בשתי ידים כואבות
החלום עליה ועליו
שני גושים אפורים של כלום
אופוריה מלנכולית
למשהו שמזמן כבר מת
הדמעות התייבשו בחום השמש הקייצית
היין נסחף עם הגלים
להבת הנר נכבתה מהרוח הסתווית
והכלום שנהיה להכל
נשכח בתוך עינייך
אני בסדר, אני חי
ממשיך הלאה, כמו תמיד
התרגלתי כבר מזמן
אני כבר לא חולם עליך
אני פשוט כבר לא נירדם
החלום עליה ועליו
שנשכח בתוך בקבוק
נזרק לים סוער
הוא כלוא ולא ישוב
נשמר בתוך קופסא
קטנה ומקושטת
כחולה עם עיטורי זהב
קופסת הזמן ובתוכה
ליבי יחד עם כל מה שכאב
ואת עם כל הזיכרונות
בתוך קופסא דוממת
נקברה בחול הים
באותו מקום שחיינו נקבלו
אני נאשר ויחפה את שוב הולכת
אני בסדר, את יודעת
אמשיך קדימה לא אפסיק
התרגלתי כבר מזמן
אני כבר לא חושב עלייך
אני כבר פשוט לא בנאדם |
