השיגעון הזה כמו קור, חודר לעצמות.
הטירוף הזה- אי אפשר להגדיר במילים, ואי אפשר להשוות.
הכאב הזה, כמו סכין: חותך, נועץ, חודר עמוק.
הרצון הזה, עז ופראי, אך ללא מטרה או תכלית.
הוא בשביל כלום. הוא בשביל הכל.
הלכתי לאיבוד: איבוד עשתונות, ואני לא יכולה לחזור.
איבדתי את הדרך...(ממזמן).
אני טובעת, נחנקת!
ריאותיי מתמלאות בייאוש גועש!
ליבי מוצף, נאנק, ועוד מעט יקרוס!
זועקת בדממה- לאף אחד...לכולם!
ואני פה, נשברת לרסיסים. הופכת לאבק.
עד שמישהו יבוא ויטאטא את הלכלוך שעשיתי, שנהפכתי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.