|
התבניות ריקות מתוכן
חוזרות על דפוסים קבועים של הכרה
הכאב שואף ונושף את קיומו הארצי.
הרעש חודר לתודעה
מצרף ציוצים וגניחות לא ברורים
טונים צורמים של חישה פועמת.
ניסיונות תקשורת בין אישית
חילופי מהלומות ווירטואליים
מכאיבים ומענגים כאחד. |
|
|
מה הקטע עם
סלוגנים?
אף פעם לא
הבנתי, אבל תמיד
אני מכריח את
עצמי לכתוב:
"שלום, שמי
מוישה זוכמיר
ואני מנגן על
קסילופון שעשוי
מפקקים של
טושים".
אורי פינק בעוד
יציאה גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.