ד. ש. אלמוג / דחייה |
השניות עברו,
לא עוד עצב, לא כאב,
הדברים נאמרו,
הו הלב, הלב.
וזהו אני מתה,
כבר לא מרגישה,
לא פחד, לא אהבה,
למה אמרתי את כל מה,
כל מה שאסור היה?
וזהו,
לא עוד עצב, לא כאב,
לא פחד, לא שברון לב,
אני ריקה,
לא מרגישה,
אהבה.
עוד פעימה,
ואני מתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|