פנטזיית נעורים / אביחי חסין
20/1/05

ביום כה דכאוני
אני נזכר שוב בקולך
שומע אותך
רוצה לגעת בעורך
אני רואה אותך
קרוב כל כך אליי
מתקרב אלייך
חושב סוף סוף אולי
מתחיל ללטף אותך
בלי פחד וחשש
אוהב כה את הרגע
אוהב את המרגש
אני נוגע בך
אני מרגיש את כל גופך
אני חש אותך
מרגיש את כל כולך
דבוקים אחד לשני
מזיעים ומתנשמים
את ואני
חלומות לא מתגשמים
את שלי כל כך
לא רוצה לברוח
שנינו מתלטפים
לא נותר לך כוח
את מלטפת אותי
נמצאת בכל גופי
את רוצה רק אותי
לא נגמרו הליטופים
אנחנו עושים אהבה
את כל כך מתוקה
המקום עם אש ולהבה
ואת לא מפסיקה
לא עוצרים לרגע
האור פתאום נכבה
תשוקה תמידית ברקע
לא צריך סיבה
בלי האורות
אפילו שנייה לא מחכים
נכבו כל הנרות
ואנחנו עדיין מתנשקים
את נראית כל כך תמימה
יפה וכה קטנה
מבפנים את חמה
פורצת אש האהבה
כל האורות כבו
אבל האור בפנים נשאר
מרוב כל הרצון
לא חיכינו למחר
הטעם שלך
נשאר עוד על שפתיי
רוצה אותך כל כך
שוכבת על ידיי
ממשיכים ממשיכים
לא עוצרים לדקה
הרגשות מתפרצים
אהבה וגם תשוקה
הכל כל כך יפה
כל כך חלומי
כל זה קרה
ביום כה דכאוני