קם בבוקר עם חשק למות,
אין לי מושג למה הכל פה כמו סיוט
הולך בביצפר כמו מת שמהלך,
לא יודע אם זה סתם או בגללך
מחכה לרגע שכבר יגמרו הרגשות,
נמאס כבר לסבול, רוצה קצת להנות,
דתיים, מלחמות, סמים, ואלכוהול,
העולם הזה מסריח, מסריח מהכל
מנסה להטביע ת'כאב, אך הוא מסרב לטבוע
מדבר מדבר אבל הוא לא מוכן לשמוע
מרגיש כמו עכבר שעושים בו ניסויים
כולם אגואיסטים, לא דואגים לאחרים
אני חי במציאות שעולה על כל דמיון
החיים הם זבל, רק עכשיו נפל האסימון
חי את החיים, בצורה הכי טובה
למרות שלמוות אני כן מוצא סיבה
חי את החיים אבל לא מרגיש שאני חי
אמרו לי תאהב, אבל לא יותר מדי
צביעות בכל מקום, אנשים מזויפים
אנשים מתים ונרצחים למרות שהם חפים
כל מה שלימדו אותי יורד לטימיון
כסף כסף עוד מיליון ועוד מיליון
עולם שמבוסס על חומריות כך גם ישאר
בשביל להבין את זה לא צריך להיות משורר
אם אנחנו בחשבון אז החיים הם בעיה
עף כמו פרפר, אל הדרך השגויה
נתת את השכל להבדיל בין רע לטוב
אז איך יש אנשים שלא יודעים מה זה לאהוב
חי את החיים, בצורה הכי טובה
למרות שלמוות אני כן מוצא סיבה
חי את החיים אבל לא מרגיש שאני חי
אמרו לי תאהב, אבל לא יותר מדי
חשק סתמי, לפרוץ ולבכות
עוצר ת'נשימה לא רוצה עוד מכות
כאב בכל מקום רק עצב ושנאה
בעולם הזה לא נשאר מקום לאהבה
חיים את העתיד ולא חושבים על העבר
חושבים שמה שהיה, באדמה כבר נקבר
המלחמה בפתח ואנשים מפוחדים
תינוקות נהרגים,אין רחמים על ילדים
ברגע שאתה שליו מתחילות הבעיות
אם לא בשביל שלום אז בשביל מה לנו לחיות
אנשים שואלים אם זה כואב שמתים?
יותר מהמוות כואבים הם החיים
חי את החיים, כן אני חי את החיים...
