ישות נצחית / מילים ריקות |
איבד את עצמו דרך סבלות הקיום
וחלף לו עם רוחות הסתיו.
ורציתי לומר לך אהבה
על דרכי נועם ואור
אך הדרך עצרה מבעדי לחבור.
זאת שעת דמדומים
האבק כבר נסוך על דרכינו
כלונסאות של חיץ מגדירות את עצמנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|