|
שלחתי לך
מכתב קצר של עמוד בודד
ששקל ועשרה
יסחבו עד לתיבת הדואר של אימא
משם לידיים שלך ולנבכי לבך
לפעמים נמאס לי לחכות
להארה שלך לגביי
לפעמים כבר אין בי כוח
לראות איך העולם כולו שותה אתך
קפה בלונדון - ואני נשארת לבד לבד
מנוקרת עיניים אוהבת ודומעת
מהחורים הריקים שנותרו
דם צעיר וחיי
שמשתוקק
למצוא מישהו חיי ונושם
לא דפים ועטים ובולים
אתה
28.8.1997 |
|
|
למלאך,
אם חמאה היא
תמיד מעל הלחם
ואם חתול תמיד
נוחת על הרגליים
אז איך זה שחתול
עם חמאה נוחת על
הגב? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.